הגדלת חזה

באדיבות אמיר שגב                         

מגפה  חדשה תקפה  את העולם - קוראים לה סיליקון. נשים בכל הגילאים, מכל שכבות ההשכלה ומכל המעמדות מבקשות לעצמן חזית שאפשר להתגאות בה. אם פעם שופעות השדיים חלמו על חזה קטן וזקור, הרי שהיום הטרנד הוא הפוך בתכלית. גם אלה שנאלצות להקטין את החזה מטעמי משקל וחוסר נוחות משתדלות להיצמד לקו האופנתי שמכתיבה השעה, והאופנה הזו מכתיבה שפע.

גם גודל השתלים גדל בהתאם. נכון להיום הגודל הממוצע בארצות הברית הוא 450 סמ"ק. בארץ גדל השתל הממוצע בעשר השנים האחרונות מ200- סמ"ק ל300- סמ"ק (חזיה בגודל 80 - C). בכל מקרה, לא נוהגים להגדיל את נפח השדיים מעבר לשתי מידות חזייה. נשים השואפות להגדיל את השדיים לממדים גדולים במיוחד מ-A ל- D או מ-B ל-DD, זקוקות למותחן רקמה כדי להגדיל את נפח עור השדיים שלהן.
                                                           

שיטות שונות להגדלת שדיים נולדו ונזנחו במהלך השנים (שתלי הסיליקון קיימים מאמצע שנות ה60-הם שימשו בעיקר לשחזורי שדיים). נשים יפניות שביקשו להגדיל את חזן כחלק מהניסיון להשתלב במערב, נהגו לקבל טיפול של הזרקת סיליקון היישר לשד, מה שהוליד תוצאות יפות אולם עם סיבוכים שהתלוו אליהן בצורת דלקות ונדידת הסיליקון לאזורים אחרים בגוף. עם השנים והמחקרים החל השימוש בשתלי סיליקון מתנפחים העשויים מעטפת סיליקון נוקשה שלתוכו מכניסים תמיסת מלח פיסיולוגית (סליין).

הסיליקון מופיע בצורות שונות שאחד מהם הוא ג'ל (האחרים הם מימי, שומני ומוצק). סיליקון ג'ל נותן את התוצאה הטובה ביותר במטרות הקוסמטיות, בעיקר משום שנפחו נשאר קבוע ומרקמו דומה למרקם הרקמה הטבעית. בשנים האחרונות נכנס לשימוש שתל העשוי קוהסיב ג'ל שמקובל על ידי רוב אנשי המקצוע כצורה הטובה ביותר של הסיליקון לשתלי שדיים. יתרונו הגדול של הקוהסיב  ג'ל הוא בקשיותו. לא רק שקשיותו מאפשרת לו לשמור על צורתו לאורך זמן, אלא במקרים של קרע בשתל הסיליקון לא ינדוד למקומות אחרים בגוף.

למרבה ההפתעה, הרבה מהנשים שמחליטות להגדיל את שדיהן הן לאו דווקא כאלה שסבלו מרגשי נחיתות באשר לקוטנם של השדיים מאז התבגרותן. כאן נכנס חוק העדר. ילדות ונשים מחליטות לאמץ את קו האופנה ולהיות כמו כולן