איך נשמור על השיער בקיץ

 

 

מי בריכה עלולים לגרום לחמצון של מרכיבים בחלבון השיער. מי מלח עלולים לגרום לבעיות קוסמטיות בשיער ולשנות את מבנה השערה. הבהרה טבעית מסוכנת לשיער. מה עוד יכול להרוס לנו את השיער בקיץ

 

בנוסף להשפעות של קרינת האור, ישנם גורמים אחרים שעלולים להשפיע על השיער בחודשי הקיץ, בעיקר כתוצאה משינויים בסגנון החיים שלנו בחודשים אלה. העובדה שאנחנו שוחים יותר, בין אם במים עם כלור ובין אם במי הים המלוחים, עלולה להשפיע לרעה על שיערנו לרעה, במיוחד אם לא חופפים אותו טוב אחרי החשיפה. השימוש בחומרים שונים כדי להעניק לשיער "גווני שמש", עלול גם הוא להשפיע שלילית על מבנהו, מראהו, והתנהגותו של השיער, בין אם מדובר בתכשירים מסחריים או "טבעיים" (כמו מיץ לימון).

חשיפה לכלור/מי בריכה

מי בריכה עלולים לגרום לחמצון של חומצות אמינו מסוימות שמרכיבות את חלבון השיער (קראטין). בנוסף, רמות גבוהות של מלחי נחושת המשמשים לטיהור בריכות, עלולים לגרום ל"שיער ירוק", בעיה קוסמטית לא נעימה למראה.
השפעות הכלור (והברום) במים על השיער נחקרו לראשונה בשנת 1916 על ידי אולוורדן. הניסויים שלו הוכיחו ששיער מתחמצן בעת חשיפה לתמיסות הלוגנים, וכתוצאה, מתרחש פירוק של חומצות האמינו שנמצאות בחלבון מתחת לפני השטח של השיער, ונוצרים "שקי אולוורדן". עם זאת, הניסויים שלו בוצעו בריכוזי כלור גבוהים בהרבה מאלה שנמצאים בבריכה טיפוסית

פייר וגופטה בדקו את השפעות הכלור ברמה של חלקיקים למיליון שאפשר למצוא בבריכות. המחקר שלהם בחן את ההשפעות של רמות נמוכות של כלור על השינויים בחיכוך השערה, כאשר השיער הופך לקשה יותר בקצוות. כלומר, כשניתן להרגיש שהשערה קשה יותר, קשה לסרק את השיער, והוא פחות מבריק. מידת ההשפעה התגלתה כתלויה במספר הטיפולים, בריכוז הכלור וברמת החומציות (pH).

המנגנון המדויק שבאמצעותו מתפרקות חומצות האמינו עדיין אינו ברור, כאשר ההתחמצנות תלויה ברמת ה-pH ובמקור הכלור (CI2 או HOCI). עם זאת, במהלך ההתפרקות נשברים, ככל הנראה, הקשרים הבסיסיים שמחזיקים את חומצות האמינו יחד, כפי שניתן לראות בהשפעת הכלור על צמר (סיבים דומים לשיער). בנוסף לפירוק חומצות האמינו הבסיסיות, כלור עלול לגרום גם לחמצון צבעני השיער - למרות שהדבר אינו נראה לעין בדרך כלל, בריכוזים הנמוכים שיש בבריכות שחיה.

ישנן השפעות צבע שניתן להבחין בהן. השפעה שכיחה אחת המוכרת לרוחצים בבריכות עם כלור היא "תסמונת השיער הירוק", כאשר השיער ממש מקבל גוון ירוק. ניתן להבחין בכך על בעלי שיער בהיר ו/או שיער נקבובי יותר, שעבר טיפולים שונים בחומרים כימיים.

חשיפה למים מלח

חשיפה למי מלח עלולה לגרום לבעיות קוסמטיות בשיער, כגון חוסר ברק או שינוי צבע, אבל חשוב מכך, מי מלח עלולים להשפיע גם על מבנה השערה. גם אם אתם לא שוחים במים מלאי כלור אלא במי הים המלוחים "מטבעם", דעו שהם אינם מועילים לשיער. המלח מתנהג כמו סופח לחות, ומיבש אפילו את השיער הבריא ביותר.

בנוסף, שאריות המלח על השיער יוצרות שכבה קשה ומזיקה על השערה, אם לא תחפפו את השיער היטב לאחר השחייה. המלח עלול לחדור לתוך השערות, ואם לא שוטפים אותו זמן קצר לאחר מכן, הוא עלול להתגבש בתוך סיבי השיער.

תהליך התגבשות זה עלול להיות בעל השפעות הרסניות על השיער, ולגרום להתפרקות המבנה הפנימי של השערה. לא זו בלבד שסיבי השערה יחלשו תוך כדי התפרקות החלבון הפנימי, אלא ששטח פני השערה יהפוך קשה יותר ומועד לקשרים. לבסוף, המלחים שנמצאים במים מלוחים (שהם יותר מתמיסת מלח פשוטה) עלולים לקלקל את המראה החיצוני של השיער ולשנות את צבעו.

הבהרה טבעית

שימוש בשיטות הבהרה "טבעיות" כביכול, כגון מיץ לימון, עלולות להוביל לתוצאות לא ידועות ולשינוי בצבע השיער. עם זאת, חלבון השיער בכל זאת יעבור את אותו סוג פירוק שמתרחש בעת השימוש בחומרים מסחריים, כאשר לאחר מכן השיער יהפוך לחלש יותר ופחות עמיד.

בתחום המוצרים הקוסמטיים, יעדיפו הצרכנים בדרך כלל את המוצרים ה"טבעיים" על פני אלה שהם מאמינים שהם "כימיים", ללא קשר לרציונל מדעי כלשהו. זהו בודאי המקרה עם שיטות הבהרה טבעיות כגון מיץ לימון, שאנשים רבים משתמשים בהן כדי לקבל מראה של "גווני שמש" בשיער, במיוחד בקיץ. מיץ לימון לבדו לא יבהיר את השיער. עם זאת, אפשר להשתמש בו ביחד עם קרינת השמש, לקבלת דרגות שונות של בהירות בשיער.

הכימיה של הבהרת שיער מורכבת מאוד, ומומחים אינם בטוחים לגבי המנגנונים המדוייקים שבאמצעותם נגרמת הבהרת השיער. ככל הנראה, לא האופי החומצי של מיץ הלימון גורם להבהרה, אלא התהליך המשלב מנגנון שדומה להבהרה על ידי חשיפה לקרינה אולטרה סגולה בלבד, כאשר מיץ הלימון משמש כסוג של זרז.

בנוסף להבהרת השיער גורמת שיטה זו ליובש בשיער ולחוסר ברק, לאור אובדן חומצות האמינו שמרכיבות את השיער, כפי שתואר לעיל. יתרה מזאת, אי אפשר לשלוט בצבע השיער שיתקבל כתוצאה מהטיפול הזה, ובניגוד לצבעים מסחריים שלהם יש הרכב כימי

והתפתחות ידועים מראש, הוא משתנה ובלתי ניתן לחיזוי,. לעתים, התוצאה היא גוונים שונים של צבע בשיער, ובגלל יכולת החמצון הנמוכה יחסית, האומלנינים עוברים חמצון חלקי בלבד, ומעניקים לשיער גוון כתום, ולא בלונדיני לגמרי.