מרכז טיפולים מתקדם להחלקות שיער והבראת השיער 03-5279777
דף הבית >> מאמרים >> מזון ונפש
 

מזון ונפש

 

 באדיבות :דליה.י

רובנו מכירים את ההתנפלויות על כוס ענקית של גלידה או על חבילת עוגיות, במטרה להפיג את ההרגשה הרעה ולהכניס קצת שמחה לחיים.

 

 

גם אם רובנו לא מגיבים על משברים רגשיים באכילת קילוגרמים של גלידה, הרי שקיים קשר בין הרגשתנו ומצבנו הנפשי לבין מה שאנו אוכלים. הרגשות, המחשבות והעולם הנפשי שלנו משפיעים על הצד הגופני של ההוויה שלנו. למשל, כאשר אנו כועסים עולה לחץ הדם, וכשאנו מתרגשים מתגבר קצב הדופק. מקום נוסף ומרכזי בו נפגש גופנו עם רגשותינו הוא המוח, שם יוצרים חומרים כימיים שונים את כל התופעות ה"נפשיות". אם כך, הרי שהתזונה שלנו משפיעה על הרכב החומרים בגוף, על פעילות המוח והלב וכך על ההרגשה שלנו.

 

מחקרים רבים נערכו במטרה לבדוק את הקשר בין האוכל למצב הרוח. רוב המחקרים לא בדקו השפעות של סוגי מזון ספציפיים, אלא את השפעתם של רכיבי התזונה העיקריים: פחמימות, חלבונים ושומנים על ההרגשה. מתברר כי ארוחה עשירה בפחמימות מרגיעה מבחינה גופנית ונפשית גם יחד. ארוחה עשירה בחלבונים גורמת לתחושה טובה ושמחה, ויחד עם זאת גוררת לעיתים חשק עז לאכול מאכלים מתוקים, חשק המוביל לא פעם לרגשות אשם חזקים ביותר.

 

נפש ותזונה

 

הקשר בין אוכל למצב נפשי אינו חד-צדדי. הרגשתנו יכולה גם להשפיע על הרכב התזונה שלנו. כך, למשל, במקרה של אכילת גלידה בזמן שמרגישים עצובים: אנו אוכלים את הגלידה כדי להרגיש טוב יותר, אולם הקשר אינו מסתיים בנקודה זו והוא אינו פשוט כל-כך. ישנו גורם נוסף המשפיע עליו, והוא מידת הריסון שאנו מטילים על עצמנו בנוגע לאוכל.

 

באופן כללי ניתן לחלק את האנשים לשני סוגים:

אלה שאוכלים באופן מאופק, עושים דיאטה, חשים אשמה על אכילה וחוזר חלילה; ואלה שאוכלים באופן חופשי, מרגישים בנוח עם עצמם ועם הרגלי האכילה שלהם.

 

מחקרים רבים הראו כי שינויים תכופים במצב הרוח, כמו גם מצבים של מתח וחרדה, משפיעים הרבה יותר על "האוכלים המאופקים" מאשר על אלה שאינם מקדישים מחשבה יתרה למנהגי האכילה שלהם. מחקרים נוספים מראים כי בקרב האוכלים המאופקים, יש יחס ישר בין מידת הבדידות לבין כמות האוכל שצורכים. אותם מחקרים מראים שאצל "האוכלים החופשיים" אין קשר כזה.

 

כמו כן, האוכלים המאופקים מגיבים למצבי מתח וחרדה באכילת יתר, ואילו דפוסי האכילה של האחרים לא משתנים כתוצאה ממצבים אלה. כלומר, באופן פרדוקסלי, דווקא אלה שמנסים לצמצם את תזונתם, מגיבים למצבי דכדוך על ידי אכילה מוגברת, במיוחד של מאכלים מתוקים ועתירי אנרגיה המכילים ברוב המקרים מספר רב של קלוריות.

 

 

פינוק נכון

 

ניתן לפנק את עצמנו מיד פעם במזונות "אסורים", וכן למתן את התאווה למזון בעת  מצב רגשי מסוים, וזאת מבלי להשתולל בזלילות חסרות מעצורים ומבלי לחוש חסר וקיפוח. לשם כך כדאי לאמץ את הכללים הבאים:

 

§         לקחת את הכמיהה לידיים: זלילה אינה חייבת להיות התגובה האוטומטית לכמיהה למזון. במקום להיות קורבנות חסרי ישע, הנתונים לחסדי התאוות שלנו, בידינו להחליט כיצד לבלום אותן. עלינו לשאול את עצמנו: האם לאכול עכשיו? אולי יותר מאוחר? או בכלל לא? האם לאכול את מה שאנו מתאווים לו כרגע, או משהו אחר? כלומר, יש באפשרותנו לבלום את הכמיהה, לפחות במידה מסוימת, ולראותה כהצעה ולא כצווי שאין עליו עוררין.

 

§         לא להילחם בכוח. אם נחליט לשלוט בתאווה, קרוב לוודאי שניכשל. לדוגמא: כאשר מנסים לשלוט בתאווה פתאומית לגלידה, מתחילים להילחם בה על ידי עשיית דברים אחרים – הליכה, קריאה, צפייה בטלוויזיה ועשיית כל דבר שיסיח את דעתנו מהגלידה. אבל אותה התאווה ממשיכה לרחף כצל מעל ראשנו, ולבסוף אנו נכנעים ונזלול מנת גלידה גדולה מהרגיל. בזמן שאנו כועסים על עצמנו אנו מחליטים כי בפעם הבאה נצליח, אך לא כך יהיה.

 

לעומת זאת, אם לא נתעלם מהתאווה הפתאומית וניקח כפית או שתיים מן הגלידה, או עדיף, כמובן, גלידה דלת קלוריות (ממנה נוכל לאכול מעט יותר), אז תפחת תחושת הכמיהה. כלומר, יש לטפל בנושא ולא לנסות לשלוט בו.

 

§         לאמץ הרגלים חדשים. ניתן לפרק את התאווה מנשקה בעזרת חמישה כללים:

-     להמתין 10 דקות בטרם אוכלים, כדי שהפעולה תהיה במודע ולא מתוך דחף.

-     להסיח את הדעת למשהו המחייב ריכוז.

-     להתרחק ממקום "החטא" מהמקרר, מעגלת המזון, מהקפיטריה.

-     להשיב לעצמנו על השאלה: עד כמה המזון הזה חשוב לנו ועד כמה אנו באמת רוצים בו.

-     להחליט מהי הכמות שנאכל, לאכול אותה לאט ולהתענג על כל ביס.

 

§         להזיז את הגוף. פעילות גופנית מתמדת היא תנאי הכרחי להצלחת הטיפול העצמי בהקטנת התאווה למזון. הפעילות הזו לא רק מפחיתה מתח הנגרם עקב חרדות וכמיהות שלא באות על סיפוקן, אלא גם מסיחה את הדעת מהאוכל ונותנת תחושה של סיפוק ורוגע.


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page