מי בריכה עלולים לגרום לחמצון של מרכיביםבחלבון השיער. מי מלח עלולים לגרום לבעיות קוסמטיות בשיער ולשנות את מבנה השערה. הבהרה טבעית מסוכנת לשיער. מה עוד יכול להרוס לנו את השיער בקיץ
בנוסףלהשפעות של קרינת האור, ישנם גורמים אחרים שעלולים להשפיע על השיער בחודשי הקיץ, בעיקר כתוצאה משינויים בסגנון החיים שלנו בחודשים אלה. העובדה שאנחנו שוחים יותר, בין אם במים עם כלור ובין אם במי הים המלוחים, עלולה להשפיע לרעה על שיערנו לרעה, במיוחד אם לא חופפים אותו טוב אחרי החשיפה. השימוש בחומרים שונים כדי להעניקלשיער "גווני שמש", עלול גם הוא להשפיע שלילית על מבנהו, מראהו, והתנהגותו שלהשיער, בין אם מדובר בתכשירים מסחריים או "טבעיים" (כמו מיץלימון).
חשיפה לכלור/מי בריכה
מי בריכה עלולים לגרום לחמצוןשל חומצות אמינו מסוימות שמרכיבות את חלבון השיער (קראטין). בנוסף, רמות גבוהות שלמלחי נחושת המשמשים לטיהור בריכות, עלולים לגרום ל"שיער ירוק", בעיה קוסמטית לאנעימה למראה. השפעות הכלור (והברום) במים על השיער נחקרו לראשונה בשנת 1916 עלידי אולוורדן. הניסויים שלו הוכיחו ששיער מתחמצן בעת חשיפה לתמיסות הלוגנים, וכתוצאה, מתרחש פירוק של חומצות האמינו שנמצאות בחלבון מתחת לפני השטח של השיער, ונוצרים "שקי אולוורדן". עם זאת, הניסויים שלו בוצעו בריכוזי כלור גבוהים בהרבהמאלה שנמצאים בבריכה טיפוסית
פייר וגופטה בדקו את השפעות הכלור ברמה שלחלקיקים למיליון שאפשר למצוא בבריכות. המחקר שלהם בחן את ההשפעות של רמות נמוכות שלכלור על השינויים בחיכוך השערה, כאשר השיער הופך לקשה יותר בקצוות. כלומר, כשניתןלהרגיש שהשערה קשה יותר, קשה לסרק את השיער, והוא פחות מבריק. מידת ההשפעה התגלתהכתלויה במספר הטיפולים, בריכוז הכלור וברמת החומציות (pH).
המנגנון המדויקשבאמצעותו מתפרקות חומצות האמינו עדיין אינו ברור, כאשר ההתחמצנות תלויה ברמת ה-pH ובמקור הכלור (CI2 או HOCI). עם זאת, במהלך ההתפרקות נשברים, ככל הנראה, הקשריםהבסיסיים שמחזיקים את חומצות האמינו יחד, כפי שניתן לראות בהשפעת הכלור על צמר (סיבים דומים לשיער). בנוסף לפירוק חומצות האמינו הבסיסיות, כלור עלול לגרום גםלחמצון צבעני השיער - למרות שהדבר אינו נראה לעין בדרך כלל, בריכוזים הנמוכים שישבבריכות שחיה.
ישנן השפעות צבע שניתן להבחין בהן. השפעה שכיחה אחת המוכרתלרוחצים בבריכות עם כלור היא "תסמונת השיער הירוק", כאשר השיער ממש מקבל גוון ירוק. ניתן להבחין בכך על בעלי שיער בהיר ו/או שיער נקבובי יותר, שעבר טיפולים שוניםבחומרים כימיים.
חשיפה למים מלח
חשיפה למי מלח עלולה לגרוםלבעיות קוסמטיות בשיער, כגון חוסר ברק או שינוי צבע, אבל חשוב מכך, מי מלח עלוליםלהשפיע גם על מבנה השערה. גם אם אתם לא שוחים במים מלאי כלור אלא במי הים המלוחים "מטבעם", דעו שהם אינם מועילים לשיער. המלח מתנהג כמו סופח לחות, ומיבש אפילו אתהשיער הבריא ביותר.
בנוסף, שאריות המלח על השיער יוצרות שכבה קשה ומזיקה עלהשערה, אם לא תחפפו את השיער היטב לאחר השחייה. המלח עלול לחדור לתוך השערות, ואםלא שוטפים אותו זמן קצר לאחר מכן, הוא עלול להתגבש בתוך סיבי השיער.
תהליךהתגבשות זה עלול להיות בעל השפעות הרסניות על השיער, ולגרום להתפרקות המבנה הפנימישל השערה. לא זו בלבד שסיבי השערה יחלשו תוך כדי התפרקות החלבון הפנימי, אלא ששטחפני השערה יהפוך קשה יותר ומועד לקשרים. לבסוף, המלחים שנמצאים במים מלוחים (שהםיותר מתמיסת מלח פשוטה) עלולים לקלקל את המראה החיצוני של השיער ולשנות אתצבעו.
הבהרה טבעית
שימוש בשיטות הבהרה "טבעיות" כביכול, כגוןמיץ לימון, עלולות להוביל לתוצאות לא ידועות ולשינוי בצבע השיער. עם זאת, חלבוןהשיער בכל זאת יעבור את אותו סוג פירוק שמתרחש בעת השימוש בחומרים מסחריים, כאשרלאחר מכן השיער יהפוך לחלש יותר ופחות עמיד.
בתחום המוצרים הקוסמטיים, יעדיפו הצרכנים בדרך כלל את המוצרים ה"טבעיים" על פני אלה שהם מאמינים שהם "כימיים", ללא קשר לרציונל מדעי כלשהו. זהו בודאי המקרה עם שיטות הבהרה טבעיות כגוןמיץ לימון, שאנשים רבים משתמשים בהן כדי לקבל מראה של "גווני שמש" בשיער, במיוחדבקיץ. מיץ לימון לבדו לא יבהיר את השיער. עם זאת, אפשר להשתמש בו ביחד עם קרינתהשמש, לקבלת דרגות שונות של בהירות בשיער.
הכימיה של הבהרת שיער מורכבתמאוד, ומומחים אינם בטוחים לגבי המנגנונים המדוייקים שבאמצעותם נגרמת הבהרת השיער. ככל הנראה, לא האופי החומצי של מיץ הלימון גורם להבהרה, אלא התהליך המשלב מנגנוןשדומה להבהרה על ידי חשיפה לקרינה אולטרה סגולה בלבד, כאשר מיץ הלימון משמש כסוג שלזרז.
בנוסף להבהרת השיער גורמת שיטה זו ליובש בשיער ולחוסר ברק, לאור אובדןחומצות האמינו שמרכיבות את השיער, כפי שתואר לעיל. יתרה מזאת, אי אפשר לשלוט בצבעהשיער שיתקבל כתוצאה מהטיפול הזה, ובניגוד לצבעים מסחריים שלהם יש הרכב כימי
והתפתחות ידועים מראש, הוא משתנה ובלתי ניתן לחיזוי,. לעתים, התוצאה היא גוונים שונים של צבע בשיער, ובגלל יכולת החמצון הנמוכה יחסית, האומלנינים עוברים חמצון חלקי בלבד, ומעניקים לשיער גוון כתום, ולא בלונדיני לגמרי.